במוח שלנו חולפות עשרות אלפי מחשבות מידי יום. אפשר לדמות את זרם המחשבות שלנו לזרם של מים בנהר. רוב הזמן אנחנו נמצאים בתוך זרם הנהר. בתוך שטף המחשבות. להתבונן על המחשבות שלנו זה לצאת רגע מתוך הזרם, להתישב על הגדה ולהתבונן על הזרם מבחוץ. מזמינה אתכם לעשות ניסוי קטן. קחו כמה נקודות שונות לאורך היום, תעצרו רגע ותבדקו על מה חשבתם ממש באותו רגע. מן מוניטור מחשבות כזה… רוב הסיכויים, שהמחשבות שלכם נתונות או למשהו שכבר קרה ומעסיק אתכם (מה אמרו לי, איך הגבתי, חוויה שעברתי, געגוע למשהו שחלף וכו') או למשהו בעתיד (תכנון של שיחה שאני רוצה לבצע, תוכניות להמשך היום, לחץ מפגישה מתוכננת, מה אני אעשה כשאגדל וכו'). בכל זמן נתון, סיכוי קלוש שהמחשבות שלכם יהיו בהווה, בחוויה של הרגע הזה ממש. מה יותר שכיח אצלכם? מחשבות על העבר או מחשבות על העתיד? הרבה פעמים מחשבות חוזרות על העבר קשורות בדפוס של קורבנות ומחשבות חוזרות על העתיד קשורות בדפוס של דאגנות.

השאלה היא – למה זה קורה לנו? יש לכך הסברים שונים. נוח הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות" מספק השערה מעניינת מנקודת מבט אבולוציונית. לדבריו, כל עוד בני האדם היו לקטים העתיד שיחק תפקיד קטן יחסית בתודעתם ובחייהם, מכיוון שהם חיו רב הזמן מן היד אל הפה והתקשו לשמר מזון לאורך זמן או לאגור כמויות גדולות של חפצים.  המהפכה החקלאית הגדילה מאוד את חשיבותו של העתיד כיוון שאיכרים חייבים לחשוב קדימה ולעבוד ללא הרף בשביל העתיד הרחוק. כשהאדם התחיל להיות חקלאי הוא נדרש לתכנן קדימה, לזרוע עכשיו בשביל לקצור בעונה הבאה, צצו הדאגות לעתיד – האם ירד מספיק גשם, האם יצמח מספיק יבול וכו'.

למה כדאי לנו להיות נוכחים בהווה? כי נמצא שמי שמתרגל להיות ב"כאן ועכשיו" מכניס הרבה שקט לחיים, מפחית רמות של סטרסט וחרדה, מגביר את היכולת לוויסות עצמי, את היכולת להיות אמפתי וקשוב לסביבה ועוד ועוד.

לשמחתנו יש כיום מגוון רחב מאוד של גישות לתרגול ה"כאן ועכשיו" ולמיקוד המחשבות בהווה ופחות בעבר ובעתיד. בין היתר – מדיטציה, מיינדפולנס, התמקדות, סוגים שונים של יוגה ועוד.